כיצד ישראל תשמור על מעמדה כ"אומת הסטארט אפ"?

העולם משתנה מיום ליום. טכנולוגיות חדשות תופסות מקום בחיינו, תוך שאנו מאמצים התנהגויות חדשות: מי זוכר איך מסתדרים בלי הטלפון החכם, בעולם בו מזמינים הכל דרך אפליקציה וכל המידע שלנו נשמר בענן?

אתגרי הניהול במהפכה הטכנולוגית: מניהול "הקיים" ליצירת "החדש"

הטכנולוגיה, משפרת את איכות החיים ומסייעת לרבים מאיתנו להגיע להישגים חדשים בתחומי המחקר, הרפואה והתעשייה, אבל גם מאיצה את קצב השינוי. וכך, אם בעבר נדרשנו להיות מנהלים מצוינים של "הקיים", היום אנו נדרשים להיות אלו היוזמים ויוצרים את ה"חדש". אנחנו נדרשים לחשוב על פתרונות אחרים, על דרכים חדשות להצליח ולהפוך את העבודה למהירה יותר, מקצועית , וטובה יותר. העולם העסקי / תעסוקתי הפך לכר פורה עבור יזמים ויזמיות הרוצים לשנות את העולם עם סטארטפים חדשניים.

היתרון הטכנולוגי יזמי של ישראל מול העולם מצטמצם

כאן, בישראל, נוצרה אחת הסביבות הטובות בעולם עבור אלו שרוצים להקים מיזמים פורצי דרך. אנו כישראלים יכולים להתגאות בתוצרים של סביבה זו, כמו למשל אפליקציית ווייז, שמשפרת את איכות החיים של מיליונים בכל העולם, או של המכשיר המובילאיי, שמעלה משמעותית את הבטיחות לנהגים והולכי רגל בדרכים, ואלו רק שתי דוגמאות מתוך רבות. בארץ נוצרים מידי שנה כ 1,000 סטארטפים חדשים, אבל הפער בנינו לבין העולם מצטמצם: מדינות כמו סין, גרמניה ואחרות משקיעות הון עתק בניסיון לסגור את הפער הטכנולוגי - ובעיקר את הפער היזמי - שפתחנו מול העולם.

לכן, מוטלת עלינו כיום אחריות גדולה בהרבה מאשר על הדורות שקדמו לנו. אנו, אנשי האקדמיה ומובילי עולם החינוך והתעשייה, נדרשים להכשיר את הדור הצעיר לעולם שונה. חשוב לפתח בהם, בנוסף לידע הנדסי וטכנולוגי, גם מיומנויות בתחום היזמות: איך לחשוב מחוץ לקופסא, איך לייעל תהליכים, איך לרתום לטובת הכלכלה המצאות ופיתוחים ואיך לעבוד בשיתוף כצוות ליצירה של הדבר הגדול הבא.

אם עד כה, נדרשו מערכות החינוך והאקדמיה להכשיר את בוגריהן למצוינות ניהולית וטכנולוגית, כדי להשתלב בתעשייה הישראלית. היום מוטלת עליהם החובה להוסיף על כך שמירה על חשיבה יצירתית, פיתוח יכולות יזמיות, והבנה של השווקים הגלובליים. עשייה זאת צריכה להיות מלווה בפעילות יישומית, מעשית המחוברת לעולם העדכני באופן שיאפשר לתלמידים לטעום מעט מהעולם העתידי, ולשאוב - כבר היום - השראה ורצון להשקיע בעתידם המקצועי.

כך, למשל, חשיפה בגיל צעיר למפעלים המהווים את חזית הטכנולוגיה הישראלית, ולהמצאות ולסטארטאפים והתנסות אישית בחשיבה יצירתית והמצאה כפי שעושים בתעשיידע, יציתו את אותה הסקרנות, ושאיתה תגיע ההשתלבות בעולם העבודה של העתיד.

לפרטים נוספים לחצו כאן